#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש למי שאוחז ס&quot;ת ערום?	"נקבר ערום מאותו מצוה, ופירשו תוס&#x27; (מגילה ל&quot;ב ע&quot;א) דאין לו שכר אותה מצוה שעשה באותה שעה [וגם אסור ליגע בה בלא אחיזה] (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני ליטול את ידיו תחילה?	"המרדכי בשם הראבי&quot;ה והרשב&quot;א (שבת י&quot;ד) סברי דמהני [ואפשר דסגי במידי דמנקי (מג&quot;א ריש סימן)], והאגודה ותוס&#x27; בשבת (י&quot;ד ע&quot;ב) והריטב&quot;א (מגילה ז&#x27;) [וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו בשם החזו&quot;א במס&#x27; ידים (סי&#x27; ז&#x27; ס&quot;ק י&#x27;)] סברי דלא מהני, והרמ&quot;א מחמיר [ומ&quot;מ, במקום שמוכרח ליגע בספר כגון לתקנו וכדומה טוב שיטול ידיו תחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשכנזים נוהגין לאחוז הס&quot;ת ערום?	"הב&quot;י כתב דכך נוהגין, והדרכ&quot;מ כתב דאין נוהגין כן. הב&quot;ח ביאר כוונת הב&quot;י דאשכנזים אוחזים בעצי החיים [וכי היכי דהם מטמאים את הידים כך אסורים לאחוז בהם ערום (מג&quot;א ריש סימן)], והט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) השיג עליו דליכא איסור כלל לאחזו בהעמודים, ושמעתי מגרא&quot;י סורשר שליט&quot;א (ושוב מצאתי שכ&quot;כ המהרי&quot;ט ח&quot;א סי&#x27; קל&quot;ו) לפרש כוונת הב&quot;י (דלא כהב&quot;ח) דר&quot;ל אסור לאחוז בס&quot;ת כשס&quot;ת ערום בלא מטפחת [וזהו מדויק ברש&quot;י (מגילה ל&quot;ב ע&quot;א) ז&quot;ל בלא מטפחת סביב ספר תורה עכ&quot;ל] [והמהרי&quot;ט פירש הטעם שמא יקרע, והגרא&quot;י פי&#x27; משום כבוד הספר] אבל אין נפק&quot;מ אם אוחז העצי חיים או הקלף [לאפוקי מהנהגת הספרדים דהס&quot;ת לעולם מונח בקופסה], ולפי&quot;ז מיושב מה שהקשה הב&quot;ח למה לא הקשה הב&quot;י מעולה לתורה, ולפי הנ&quot;ל י&quot;ל דהאיסור דוקא אחיזה ולא נגיעה כשהוא מונח על הבימה [אכן, צ&quot;ע מפ&quot;ק דשבת דאמרינן דגזרו טומאה על הספרים משום האיסור לאחוז הספר ערום, ואמנם רש&#x27;&#x27;י שם משמע כאידך פירוש דערום קאי על ידיו]. והמ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא המח&#x27; לגבי העצי חיים ומסיים דבמקום שנהגו להקל אסור להחמיר אם ירגישו בני אדם משום יוהרא [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) אינו חושש כלל להמחמירים, וכתב עוד דהמג&quot;א לשיטתו דחושש להצד דהטומאת ידים ואיסור אחיזת ערום תלויין בהדדי, אכן סברא זו נדחה מתוס&#x27; בחגיגה (כ&#x27;&#x27;ד ע&#x27;&#x27;ב) לגבי תפילין]."	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הקשה הב&quot;י על מנהג האשכנזים דוקא בשעת הגבהה ולא בשעת העלייה לתורה?	"תי&#x27; הב&quot;ח דאז הוא מפורסם יותר לכל, ולפי פירושו של הגרא&quot;י סורשר לעיל מיושב"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם בשעת הגבהה היריעות נמשכו למטה?	"צריך ליזהר לאוחזו ע&quot;י טלית או מטפחת (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר ספרים 1) הכתובים בקלף ודיו 2) הכתובים כספרים שלנו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-83e183f8939dfa20534b20d4177d9c95040b05fc.jpg"">"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאחוז ברצועות התפילין?	"לפום ריהטא כיון שמטמאים את הידים ה&quot;ה יהא אסורים באחיזה, והא דמותר להניחם היינו משום דא&quot;א בענין אחר (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), אכן כתבו תוס&#x27; בחגיגה (כ&quot;ד ע&quot;ב) דליכא איסור אחיזה בהם כלל (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;),"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה עמודים ראוין לעשות לנביאים?	"השערי תשובה (סי&#x27; תרצ&quot;א) והתפארת ישראל (ידים פ&quot;ג מ&quot;ד אות כ&quot;ג) כתבו דל&quot;צ שני עמודים דליכא איסור לאוחזה ערום, והערוה&quot;ש (יו&quot;ד סי&#x27; רפ&quot;ד סעי&#x27; ו&#x27;) מוסיף דעדיף שלא לעשותו בב&#x27; עמודים, אכן הגר&quot;א (מעשה רב אות קל&quot;ה) סבר דצריך לעשות עמודים לנביא כמו ספר תורה, ומשמע דצריך שנים ,וכן פסק החזו&quot;א (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ראוי לכבדו בהגבהה?	"הטור הביא מבעל העיטור ב&#x27; פירושים, א&#x27; הגדול שבביהכ&quot;נ, ב&#x27; הגדול שקראו בתורה [עם המתרגם והמפטיר וש&quot;ץ שעולה לעשרה], והשו&quot;ע פסק כפי&#x27; ב&#x27;, והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא פי&#x27; א&#x27;, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) כתב שנוהגין שלא להקפיד לכבד מי שכבר עלה לתורה, ועוד מוסיף (בס&quot;ק ז&#x27;) דאין מדקדקין אפי&#x27; על גדולים בכלל אלא מכבדים בינונים להגבהה משום דרכי שלום."	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדלות בהגבהה?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דלפי הראשונים שמגביהים הס&quot;ת לפני הקריאה הרי הוא ממציא הקריאות לקרות בהן, ואם הוא מגביהה אח&quot;כ אינו מניח שתהיה הס&quot;ת פתוחה וזהו כבוד הס&quot;ת, ועוד הביא הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) מהרמב&quot;ם דהעולה אחרון היה נוטל גם הגבהה. [אומרים בשם החזו&quot;א שבזה&quot;ז גם הגולל נוטל שכר כנגד כולם (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מעיקר הדין זוכה הגדול בהגבהה?	"לפי שהוא גדול כדאי הוא ליטול שכר כנגד כולם (תוס&#x27; מגילה ל&quot;ב ע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {וצ&quot;ב קצת, דאדרבה מי שאינו גדול כ&quot;כ הוא צריך הזכותים יותר (הר&quot;י באק)}"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מי שאינו גדול לקח הכיבוד בדמים?	"הוא קודם לגדול (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [ואם לא נמצא מי שקנה אז ראוי להגבאים לכבד הגדול {או בינוני מפני דרכי שלום} (מחה&quot;ש, מ&quot;ב שם)]"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש ב&#x27; יארצייט בביהכ&quot;נ?"	"אחד יעלה לשלישי, ואחד יעלה להגבהה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי אינו ראוי 1) להגבהה 2) לגלילה?	"1) מי שידיו רותתין או זקן ותש כח (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) 2) קטן שאין בו דעת להבין עניני קדושה, אבל קטן שיש בו דעת אע&quot;פ שמצוה רבה היא נוהגין לכבדו לחנכו במצות (שערי אפרים, מ&quot;ב שם) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) תמה על המנהג לכבד קטנים, ומיישב דזהו דוקא לדידן דמגביהים הס&quot;ת אחר הקריאה וא&quot;כ העיקר הוא ההגבהה, משא&quot;כ בזמן הגמ&#x27; שהיו מגביהים קודם הקריאה העיקר הוא הגלילה {וצ&quot;ב}], אכן איתא בספר חסידים (סי&#x27; תשנ&quot;ז) הזקן הצדיק בעיר הוא יקשור ספר תורה ולא אחר שנאמר ותופשי התורה לא ידעוני, ופי&#x27; ספר מאיר עוז (עמ&#x27; תנז) דאולי בא לאפוקי אדם שאינו הגון."	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה צד ישים המשי במעיל 1) העליון 2) התחתון?	"1) בודאי לחוץ, חדא דהוא הצד הנראית בחוץ, ועוד דומיא דארון דהיה מצופה זהב מבתוץ (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג) 2) השו&quot;ע הביא המרדכי דצריך להיות לצד הספר, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דומיא דארון דהיה מצופה זהב מבפנים [והא&quot;ר מקיים הגרסא &quot;מזבח&quot; וילפינן שהמזבח הזהב היה בפנים והמזבח הנחושת בחוץ (מאיר עוז עמ&#x27; תנח)], אבל השו&quot;ע מסיים דאין נוהגין כן, והסכים עמו הגר&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דאשכחן במדות (פ&quot;ד מ&quot;א) דאחורי הדלת לא היה טוח בזהב כיון שאינו נראית, אכן הגהת בית שאול (מדות שם) הביא מדרש שה&quot;ש (ג, כב) דהמשנה מיירי בבית שני אבל בבית ראשון אפי&#x27; אחורי הדלתות היה טוח זהב [וצ&quot;ע למה אינו נמנה בהבדלים בין בית שני לבית ראשון, ותי&#x27; הר&quot;א קרופניק דלא נמנה דברים שתלוין בידי אדם] {ויש לפרש דלפי המג&quot;א המרדכי למד הכי מהארון והרי בבית שני לא היה ארון}, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) כתב דבעל נפש יחמיר לעשות המפה משי משני הצדדין [וצריך ליזהר שלא להפך המפה כדי שלא להוריד צד אחד מקדושתו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;)] {ונראה דהמרדכי לשיטתו שהרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; ל&quot;ב סעי&#x27; ד&#x27;) הביא המרדכי דס&quot;ל דאיכא זה קלי ואנוהו אפי&#x27; אם אינו נראית, והגר&quot;א שם הביא תוס&#x27; במנחות (ל&quot;ב ע&quot;ב) והרמב&quot;ם דחולקים}"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות המטפחות בכלאים?	"כולם אסורים בכלאים שמא יתחמם בהם, אבל הפרוכת שבתוך הארון או בחוץ לארון מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ועי&#x27; ביו&quot;ד סי&#x27; ש&quot;א סעי&#x27; י&quot;א ובט&quot;ז שם (ס&quot;ק י&quot;א) דכתב בדעת הרמ&quot;א דהמענטי&quot;ל והגרטי&quot;ל אסורים בכלאים, אבל מה שפורסים בתוך הארון קודש מותר, וכן הפרוכת שלפני הארון קודש מותר, ותמה עליו הערוה&quot;ש (שם ביו&quot;ד סעי&#x27; כ&quot;ב) הרי כולם אסורים בהנאה וא&quot;כ הוי דבר שאינו מתכוין ומותר [ופשוט דליכא פס&quot;ר {וצ&quot;ב למה}]."	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במפה או מעיל הקרוע?	"אפי&#x27; אם הם חדשים אינו כבוד להס&quot;ת אם איכא אחרת (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), דכתיב הקריבהו נא לפחתך (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;)"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בדברים ישנים שנעשו להדיוט לצורך 1) מפות לס&quot;ת 2) תשמיש דתשמיש 3) מצוה?	"1) לא דאינו דרך כבוד, ובדיעבד שכבר נעשו אין לאסור, ובפרט אם התחיל להשתמש בה אסור להורידו מקדושתה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [משא&quot;כ אם היה ע&quot;ז מעיקרא אסור אפי&#x27; בדיעבד (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; קנ&quot;ג ס&quot;ק ק&quot;ב)] 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא הט&quot;ז ביו&quot;ד (סי&#x27; רפ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) דמקיל, והתשובת מהרי&quot;ל דמחמיר, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) הכריע דבעוד סניף אין להחמיר 3) מותר, וכ&quot;ש לצורך תשמישי מצוה, אבל לא מדבר מגונה כגון מכנסים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר חדש אם נעשה להדיוט אבל עדיין לא השתמש בה?	"מלשון הרמ&quot;א משמע שמותר, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) מחמיר [ודחה הראיה דביהמ&quot;ק שאני (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א) {וצ&quot;ע בלשון המג&quot;א}], וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) דאין למחות ביד המקילין [דהמטה יהודה והברכ&quot;י פליגי אם השתמש בה מעט ולא בקבע, אבל שניהם מודו דאם לא משתמש בה כלל שמותר (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג)]"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשתנו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) כתב להקל אם נשתנה [חוץ ממזבח (לבושי שרד, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א)] וכן ראינו בבמהות שנשתנו ע&quot;י שחיטה, ואע&quot;פ שיש מחמירים כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) דנוהגין להקל"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בקיטל לצורך הס&quot;ת?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) דמותר אפי&#x27; בלא שינוי דהיה תשמיש גבוה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה ליכא ראיה מכומז דנשתנה שאני?	"1) תי&#x27; החו&quot;י והא&quot;ר דהתם נשתנו ע&quot;י היתוך וזהו כפנים חדשות משא&quot;כ במראות הצובעות דלא הותכו באש ורק נשתנו מעט והוי ראיה לבגדים דג&quot;כ נשתנו מעט (הובא במחה&quot;ש)&lt;br&gt;2) החת&quot;ס תי&#x27; דהתם בטלו ברוב וליכא ראיה משא&quot;כ במראות הצובעות לא נתערב בהם דבר אחר"	סימן קמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול למכור הכיבוד 1) הוצאה והכנסה 2) להביא הס&quot;ת להבימה 3) להושיט המעילים לגולל?	"1) כן שברוב עם הדרת מלך (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [ונוהגין שהגבאי מכבד הוצאה לזה והכנסה לזה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)] 2) לא, דזהו זכות החזן (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [אכן, הפר&quot;ח מלמד זכות על חזנים אלו שאינם מביאים הס&quot;ת להבימה שהרי הם מלוין אותה ודי בכך] 3) כן"	סימן קמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול ליטול כיבוד לעצמו?	"אין זה כבוד התורה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)"	סימן קמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום יעמיד הס&quot;ת בשעת גלילה?	"כנגד התפר, ורש&quot;י ביאר כדי שיכול להדקו יפה [וביאר הרש&quot;ש (מגילה ל&quot;ב ע&quot;א) ע&quot;פ הגמ&#x27; במגילה (לעיל י&quot;ט ע&quot;ב) דצריך לשייר מעט בהתפר כדי שלא יקרע, וביאר רש&quot;י (שם) דאם אינו משייר אינו יכול להדקו בחזקה שמא יקרע אבל עכשיו שמשייר מעט יכול להדקו בכח], והרי&quot;ף פי&#x27; שאם יקרע יקרע בתפר [והשערי אפרים (ש&quot;י סעי&#x27; י&quot;ז) מקיל בזמנינו דאין מדקדקין בתפר שלא מצוי שיקרע]"	סימן קמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר ר&#x27; שפטיה אמר ר&#x27; יוחנן הגולל ס&quot;ת גוללו מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים (מגילה ל&quot;ב ע&quot;א). באר."	"1) רש&quot;י פי&#x27; כשהוא גוללו מענין לענין ביחיד גוללו מבחוץ כדי שלא יפול לארץ, וכשהוא מהדקו לא יכסה הכתב בזרועותיו אלא יהדקו כשהוא אוחז הפנימי [ומשמע שאפי&#x27; כשהוא סגור צריך להראות מקצת הכתב להעם, ולפי&quot;ז התפר לא יהיה ממש באמצע (מאיר עוז)]&lt;br&gt;2) תוס&#x27; (וכ&quot;כ הטור והרמ&quot;א) פירשו דקאי על המפה (גערטי&quot;ל) דמתחיל לגלול מחוץ לספר וכשהוא מהדקו מהדקו בפנים כדי שלא יהא צריך להפכו על הכתב להתיר הקשר&lt;br&gt;3) הר&quot;ן פי&#x27; דבשעת גלילה אחורי הכתב יהיה לצד האוחז בתורה אבל כשהוא מהדקו יהפך הכתב לצד האוחז בתורה [ור&quot;ל, כשגולל עוסק בתורה דהיינו בשעת הגלילה הכתב יהיה כנגדו, וכשאוחז בתורה עוסק בתורה דהיינו בשעת ההידוק הכתב יהיה כנגדו]&lt;br&gt;4) הר&quot;ן בשם האחרים פירשו דאם גולל הס&quot;ת מענין לענין לא יגללו בתוך התיק אלא מבחוץ התיק כדי שלא יקרע, אבל כשהוא מהדקו אינו כבודו להדקו בחוץ אלא בתוך בתיק."	סימן קמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי תוס&#x27; ,למה צריך להתחיל לגלול מאחורי הספר?"	"1) הב&quot;י הביא ממהר&quot;י בן חביב דלאו דוקא, ור&quot;ל יכול להתחיל אפי&#x27; מבחוץ אבל ההידוק צריך להיות בדוקא בפנים&lt;br&gt;2) ועוד הביא הב&quot;י ממהר&quot;י בן חביב דבזמנם האזור לא היתה ארוך כ&quot;כ והיה מוכרח להתחיל מבחוץ&lt;br&gt;3) הב&quot;י כתב עוד תירוץ בסוף דבריו דצריך להתחיל מבחוץ משום אין מעבירין על המצות {ולפי טעם זה אפי&#x27; בזמנינו אם גוללין בווימפע&quot;ל נכון להתחיל מבחוץ}&lt;br&gt;4) המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) תי&#x27; דמתחיל מבחוץ כדי שלא יפול הס&quot;ת, וביאר המחה&quot;ש דזהו דוקא בזמנם דהמגביה עשה גלילה נמי משא&quot;כ בזמנינו דאחד מגביהה ושני גולל אין מקפידין להתחיל מבחוץ (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן קמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הר&quot;ן, מהו הענין לעשות הגבהה בכתב כלפי הגולל?	"הר&quot;ן פי&#x27; מפני כבוד התורה, והמהרי&quot;ק פי&#x27; מפני כבוד הגולל (ב&quot;י)"	סימן קמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי מנהגינו שמגביהין הס&quot;ת בכתב כלפי המגביה, האם טוב להפך הכתב להגולל?	המהרי&quot;ק הביא יש שערערו שצריך להפך הכתב כלפי הגולל, אבל דחה אותם דדוקא אם הכתב היה לצד הגולל בשעת הגבהה מניחים זה בשעת גלילה נמי לכבוד הגולל אבל למנהגינו דמגביהין הס&quot;ת בכתב כלפי המגביה אינו ראוי להפכו לצד הגולל בשעת גלילה (ב&quot;י)	סימן קמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אוחזין הס&quot;ת בשעה שהוא נושאה?	החזו&quot;א סבר דהכתב יהיה כלפי הנושא, אבל נוהגין לנושאה בכתב כלפי הציבור (מ&quot;ב דרשו)	סימן קמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר קדימות להגבהה, גלילה, הושטת המעיל להגולל?	הגבהה, גלילה, הושטה לגולל (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)	סימן קמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לצאת קודם הגבהה וגלילה?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) דיש מצוה לראותה ולא יצא מביהכ&quot;נ קודם ההגבהה וגלילה אלא אם הולך לדבר מצוה {ומשמע דמדינא ליכא איסור לצאת קודם הגבהה אע&quot;פ שעדיין לא החזיר הס&quot;ת להארון, וכ&quot;כ החידושי הגהות (לקמן סי&#x27; קמ&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;) דהאיסור לצאת אינו אלא בגמר התפילה}"	סימן קמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים בשעת גלילה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא שיאמר לך ה&#x27; הגדולה וגו&#x27; {ואינו מובא במ&quot;ב, ואפשר דמיירי קודם קרה&quot;ת (וע&quot;ע בשערי אפרים (ש&quot;י סעי&#x27; כ&quot;ד)}"	סימן קמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד גוללין הס&quot;ת?	"תגלל המטפחת סביב הס&quot;ת ולא להיפך [משום כבוד התורה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)] (וכן אשכחן בתפילין לעיל במ&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ח ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן קמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום על הס&quot;ת יעשה גלילה?	"יש נוהגין בשליש העליון [כעין מזוזה א&quot;נ משום יד האדם פוגע שם תחילה] (מנהג דברי חיים, פסק&quot;ת הע&#x27; 10), והמהרש&quot;ג (ח&quot;ב סי&#x27; ד&#x27; אות ב&#x27;) כתב דאין מקור למנהג זה, ע&quot;ש."	סימן קמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לגלול הס&quot;ת בתיקה?	"לא, שמא יקרע (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [ואע&quot;פ דלא קיי&quot;ל כמו שפירש הר&quot;ן בשם האחרים בפשט בגמ&#x27;, מ&quot;מ הדין נכון (ב&quot;י בשם הריב&quot;ש)]"	סימן קמז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר להתחיל ברכות ההפטורה?	"הב&quot;י הביא מארחות חיים ב&#x27; פשטים, א&#x27; כשיתחיל לגלול, ב&#x27; כשיגמור הגלילה. השו&quot;ע מחמיר שלא יתחיל עד שיגמור הגלילה, אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) כתב שנוהגין להתחיל מיד שנסגר הס&quot;ת, אבל מסיים דמרש&quot;י בסוטה (ל&quot;ט ע&quot;ב) משמע דצריך להמתין עד שיגלול הס&quot;ת במטפחותיו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) {ונראה דתלוי אם הגולל יכול לכוין על הברכות בשעת הגלילה} [והגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא דמלבד טעמא של רש&quot;י כדי שהגולל יכול לשמוע ההפטורה, יש עוד טעם משום אין עושין מצות חבילות חבילות {ולפי&quot;ז צריך להקפיד שלא לפתוח הנביא עד שיגמור הגלילה וכמ&quot;ש לקמן, אבל אין נוהגין כוותיה}]"	סימן קמז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בהיהי רצון וכו&#x27; ביום ב&#x27; וה&#x27;?"	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דא&quot;צ להמתין דאינו אלא מנהג [ומקורו מסידורו דרב עמרם גאון], וגם יש בו משום ביטול מלאכה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [אבל בתענית במנחה דיש הפטורה צריך להמתין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ז) אע&quot;פ שיש ביטול מלאכה (א&quot;א מבוטשאטש)], ובנוסח ספרד מותר מדינא להתחיל אשרי נמי אבל נכון ליזהר מזה (א&quot;א מבוטשאטש)."	סימן קמז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד נוהגין ביום שיש ב&#x27; ספרי תורה?"	"נוהגין להוציא ב&#x27; ספרים כאחת [ודלא כהירושלמי המובא בדרכ&quot;מ וגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דס&quot;ל דצריך להחזיר הראשונה קודם שמוציא השנייה, ותמה המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) מנא לן למיעבד דלא כהירושלמי, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) ביאר הירושלמי באופן אחר, ע&quot;ש], ואחר קדיש מניחין השני על הבימה אצל הראשונה [לצד שמאל קרוב לבעל קריאה (משנה הלכות חי&quot;ג סי&#x27; כ&quot;ב)], ורק אחר שהמגביה את הראשונה יפשיט השנייה [משא&quot;כ בנביא משמע משו&quot;ע (סעי&#x27; ז&#x27;) דמותר לפתוח הנביא קודם שנגמר הגלילה דס&quot;ת (זה השולחן, מ&quot;ב דרשו) {אכן יתכן דלפי הגר&quot;א דשניהם טעם אחד דאין עושין מצות חבילות חבילות יהא אסור, וצ&quot;ע}]"	סימן קמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השקלא וטריא אם צריך להניח השנייה על הבימה קודם שמגביה הראשונה?	"1) הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) והגהות מנהגים (מובא במג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) הביאו ראיה מגמ&#x27; פסחים (ס&quot;ד ע&quot;א) דמקבלין מלא תחילה כדי שלא יהיו פנוין מן המצות, והקשה המג&quot;א מהו הראיה, הרי מבואר שם דטעמא משום אין מעבירין על המצות, ותי&#x27; דאפשר כולהו חדא טעמא היא, דאמרינן אין מעבירין על המצות כדי שלא יהא פנוי מן המצות&lt;br&gt;2) הקשה המג&quot;א מגמ&#x27; יומא (נ&quot;ו ע&quot;ב) דלפי הרבנן דהיו ב&#x27; כוסות, היה מניח דם השעיר תחילה ואח&quot;כ היה נוטל דם הפר, ותי&#x27; דהניח דם השעיר תחילה כדי שיכול ליטול דם הפר בימין [דכיון דדם השעיר נמי היה מלא לא היה יכול לתופסו בשמאל], משא&quot;כ בפסחים היה תופס הריקן בשמאל והיה נוטל המלא בימין."	סימן קמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להניח הנביא על הבימה קודם שמגביה הס&quot;ת?	{שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דדוקא בשני ס&quot;ת שהם שוין אמרינן הכי ולא בנביא}	סימן קמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אמרינן אין מעבירין על המצות 1) אם מקיים המצוה ע&quot;י ראייה 2) אם אינו מקיים אלא מצוה אחת?	"1) מבואר מיומא (ע&#x27; ע&quot;א) דמותר לעבור על המצוה, דאיתא שם דמי שהיה רואה מצוה אחת, אע&quot;פ שהיה מקיים מצוה דברוב עם הדרת מלך אפ&quot;ה מותר לו לעבור לראות מצוה אחרת 2) תוס&#x27; ביומא (ל&quot;ג ע&quot;א) סברי דיכול לעבור על המצוה, אבל הקשה עליהם המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) מכמה גמרות [מנחות (ס&quot;ד ע&quot;ב) דקצירת העומר, מגילה (ז&#x27; ע&quot;ב) דאדר ראשון]"	סימן קמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באר החילוק שבגמ&#x27; סוטה (ח&#x27; ע&quot;א) בין כהן אחד לשני כהנים לגבי האיסור דאין עושיין מצות חבילות חבילות?"	"תוס&#x27; (שם) סברי דאינו אסור אלא בכהן אחד אבל בשני כהנים ליכא משום מצות חבילות חבילות, אבל הרמב&quot;ם סבר להיפך דאינו אסור אלא בב&#x27; כהנים שעושים המצוה בבת אחת ממש, משא&quot;כ בכהן אחד שא&quot;א לעשות שתיהן כאחת מותר [ר&quot;ל, העיקר אינו במנין הכהנים אלא אם הוא בבת אחת או בזה אחר זה]"	סימן קמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד נוהגין 1) בב&#x27; תינוקות למול 2) בהוצאת ב&#x27; ספרי תורה 3) בבהמ&quot;ז בשבע ברכות 4) בשחיטת ב&#x27; זבחים?"	"1) לפי הרמב&quot;ם מותר להביאם בבת אחת ולמולם זה אחר זה, ולפי תוס&#x27; צריך להביאם זה אחר זה ואז מותר למולם אפי&#x27; בבת אחת {ונוהגין להביאם זה אחר זה ולהפסיק ביניהם} 2) לפי תוס&#x27; אסור להוציא ב&#x27; ספרים כאחת, אבל נוהגין כהרמב&quot;ם להוציא ב&#x27; ספרים בבת אחת [משום טירחא דציבורא, ומ&quot;מ אם רוצים להוציא זה אחר זה מותר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) חולק על המג&quot;א וס&quot;ל דאפי&#x27; לתוס&#x27; יכול להוציא שתים בבת אחת דחדא מילתא היא [כדאמרינן בפסחים (ק&quot;ב) לגבי הבדלה וקידוש על כוס אחד] דבעצם יכול לקרות מס&quot;ת אחת אלא שמוציאין ב&#x27; ספרים מטעם דאין גוללין ס&quot;ת בציבור 3) לפי תוס&#x27; לא יביא ב&#x27; כוסות לפניו בבת אחת אלא לאחר בהמ&quot;ז יקח כוס אחר לשבע ברכות {ולכתחילה מחמירים גם כתוס&#x27; במקום דאינו טירחא דציבורא וכדומה} 4) כן הקשו תוס&#x27; בסוטה (ח&#x27; ע&quot;א), ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דדוקא בשני קרבנות של חובה אסור להעמידם כאחת [וביאר המחה&quot;ש ע&quot;פ רש&quot;י (שם) דנראה כמשא וזה שייך דוקא בחובה] אבל בנדבות מותר"	סימן קמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה בג&#x27; ספרי תורה?"	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) סבר דצריך ליתן כל ג&#x27; על הבימה בשעת קדיש אבל מסיים דאין נוהגין כן, ופסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) דהראשון שכבר הגביה לא יחזיר להבימה [וביאר החמד משה דנראה כאילו הוא רוצה לקרות ממנו וכשאינו קורא ממנו הוי כבזיון, והלבוש ופמ&quot;ג (סי&#x27; תרפ&quot;ד) ביארו דדבר ברור שהקדיש קאי עליו וא&quot;צ להניחו על הבימה (מ&quot;ב דרשו)], אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) פסק כהעיקר דין דהמג&quot;א דיתן כל ג&#x27; ס&quot;ת על הבימה."	סימן קמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1) מי 2) איפה, אוחז הס&quot;ת קודם שקוראים בה [כשמוציאים ב&#x27; ספרי תורה]?"	"1) לכתחילה יהיה גדול, ועכ&quot;פ קטן בן דעת [ואם אין מי שיכול להחזיקו לא יניחו בספסל אלא עדיף להחזירו לארון (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ח), וע&quot;ע במנח&quot;י (ח&quot;ב סי&#x27; קי&quot;ז) דמקיל], ובשמחת תורה לא יתן הס&quot;ת לקטנים בשעת הקפות (הליכות שלמה תפילה פי&quot;ב ארחות הלכה הע&#x27; 93) [אכן, בספר מאיר עוז (עמ&#x27; תעז) מצדד להקל דכל טעם האיסור הוא מפני שהוא בזיון להספר שמכבד קטן במקום גדול [אבל בעלמא אשכחן דמותר לקטן לאחוז ס&quot;ת כגון לצרף למנין בסי&#x27; נ&quot;ה סעי&#x27; ד&#x27;] ואילו בשמחת תורה מכבדים הכל לאחוז הס&quot;ת וא&quot;כ אינו בזיון] 2) ירחיק קצת מן מצד כדי שלא יהיה אחורי הקרואים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) [ורשז&quot;א (הליכות שלמה תפילה פי&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ד ודבר הלכה אות כ&quot;א) מלמד זכות על מנהג העולם להקל]"	סימן קמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי אומר הקדיש אחר הקרה&quot;ת?	"כתב השערי אפרים (ש&quot;י סעי&#x27; ט&#x27;) שהבעל קריאה אומרה, וביאר רשז&quot;א (הליכות שלמה תפילה פי&quot;ב סעי&#x27; כ&quot;ז) דקדיש זה נתקן בעבור כל המתים שאין אומרים אחריהם קדיש, והוסיף השערי אפרים דאם עלה היארצייט בעלייה דלפני הקדיש הוא זוכה בהקדיש, אבל צריך לכוון על כל המתים [והחזו&quot;א סבר דלעולם האבל זוכה בקדיש זה, וכתב השבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; קס&quot;ג אות ג&#x27;) שהוא מנהג טוב] (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמז סעיף ח		
